הבלוג של יעל

בין נחיתה להמראה: שקנאים בסתיו במעיין צבי שקנאים במעוף יש רגעים שבהם כל מה שאני צריכה הוא מצלמה, אור יפה וסבלנות. בעונת נדידת הסתיו, מול השקנאים במעיין צבי, שלושתם נפגשים לסיפור שאני אוהבת לספר דרך התמונות. בשעות הערב מגיעים השקנאים לנחיתת לילה. להקות נפרשות מעל הבריכות, כנפיים רחבות נפתחות לקראת המפגש עם המים, ולאט־לאט מתחלפת התנועה בשמיים בהתקבצות על פני הבריכה. אחרי הדרך שעברו, מגיע הזמן לעצור ולנוח. האור הנמוך צובע את המים בזהב. השקנאים הלבנים בולטים מול הצמחייה הכהה, ואח

יש משהו מיוחד בצילומי בת מצווה בסתיו. האור הופך לרך ונעים יותר, הטבע משנה את הצבעים שלו והאווירה כולה מקבלת תחושה חמימה וקסומה. עבור נערות שאוהבות טבע וצילומים באווירה משוחררת, הסתיו הוא תקופה נפלאה ליצירת בוק בת מצווה בטבע. עבורי, צילום בת מצווה הוא הרבה מעבר לכמה תמונות יפות. זו הזדמנות לעצור לרגע בתקופה המיוחדת שבה הילדה נמצאת בדיוק על התפר שבין ילדות לנערות, וליצור עבורה חוויה אישית שמספרת מי היא באמת. למה כדאי לצלם בוק בת מצווה בסתיו? אחד היתרונות הגדולים של צילומי בת מצ

יש מקומות שלא צריך להסביר אותם יותר מדי. מספיק להיכנס, להסתכל סביב, להריח את הירקות הטריים ולהרגיש מיד שיש כאן משהו אחר. משק איקה בכפר חסידים הוא בדיוק מקום כזה. חנות בוטיק של פירות וירקות, צבעונית, טרייה ומלאת אהבה לאדמה. אבל מאחורי הארגזים המסודרים והירקות שנקטפו בעונה שלהם, עומד סיפור של חקלאות אמיתית, עבודה קשה והרבה נשמה. בלב המשק נמצאת הילה, חקלאית בכל רמ"ח איבריה. עבור הילה, החקלאות היא לא רק מקצוע – היא דרך חיים. היא מכירה את האדמה, את העונות, את השמש ואת העבודה שלא ת

עמרי לוין ואורי שבל - כרמא קפה בכרם. יש מקומות שמגישים קפה טוב, ויש מקומות שמגישים סיפור. כרמא, עגלת הקפה שבכפר ברוך, היא הרבה יותר מעגלת קפה. היא חלום משפחתי, שנרקם במשך שנים, עבר לא מעט אתגרים, ולבסוף הפך למציאות – מול הכרם, בדיוק במקום שבו הכול התחיל. מאחורי כרמא עומדים שני גיסים ומשפחותיהם – אורי שבל לוחם בצנחנים ויעל אשתו, ואחותו תמר, יחד עם בעלה עמרי לוין, לוחם בהנדסה קרבית. כבר לפני כשנתיים וחצי עד שלוש שנים הם תכננו לפתוח עגלת קפה משלהם, מקום שיחבר בין האהבה לאירוח, ל

יש רגעים בטבע שמרגישים כמו קסם אמיתי. רגע לפני שהשמש מציצה מעל האופק, בריכות הדגים מתעוררות לחיים. ערפל עדין מרחף מעל המים, השקט נשבר בקריאות השחפים, והאור הזהוב הראשון צובע את השמיים בגוונים של כתום, ורוד וסגול. עבור צלמי טבע וציפורים, זו אחת השעות היפות והמתגמלות ביותר לצילום. כדי להפיק את המיטב מהבוקר, מומלץ להגיע לפחות 30–40 דקות לפני הזריחה. כך תוכלו להתמקם בנקודה טובה, לבחון את כיוון האור ולהתכונן לרגע שבו השחפים מתחילים לעוף מעל הבריכות. טיפים לצילום מושלם 📷 מצב צילום

שדות החמניות הפורחים באביב המאוחר ובתחילת הקיץ הם אחד המראות המרשימים והצבעוניים ביותר בטבע הישראלי. הפרחים הגדולים, הצהובים והזוהרים יוצרים תפאורה מושלמת לצילומי טבע, פורטרטים, צילומי משפחה ובוק בת מצווה. אך כדי להפיק את המיטב מהשדה, חשוב להגיע בשעה הנכונה ולצלם בתנאים המתאימים. השעה המומלצת ביותר לצילום חמניות היא כשעה עד שעה וחצי לפני השקיעה, בזמן המכונה "שעת הזהב", או באנגלית "The Golden Hour" בשעות אלו אור השמש רך, חמים ומחמיא במיוחד. האור הנמוך מעניק גוון זהוב לפרחים, מ

צילום שרקרקים בשקיעה באביב הוא אחד מהרגעים הקסומים ביותר שכל צלם טבע יכול לבקש לעצמו. האביב מביא איתו פריחה, אור רך, שמיים צבעוניים, ובעיקר את השרקרקים, אותן ציפורים מרהיבות בצבעיהן הססגוניים. הירוק, הכחול, הזהב והחום משתלבים בצורה מושלמת עם גווני השקיעה החמים, ויוצרים תמונה שהיא כמעט ציור. הקסם האמיתי מתחיל בשעות אחר הצהריים המאוחרות. השמש יורדת לאט, האור מתרכך, והטבע כולו נצבע בגוונים של כתום, ורוד וזהב. השרקרקים, שיושבים לעיתים על ענפים דקים, גדרות או קווי חשמל, מקבלים היל

גבעת הרקפות, מיום שישי האחרון. בין הסלעים, בין כל מרבד הרקפות, מבצבצים הצבעונים. צבעונים או בשמם הידוע יותר: טוליפים. עובדה מעניינת שהטוליפ הוא צמח חד פסיגי ששייך למשפחת השושנים (תכף פורים) בתוך גבעות של בוץ משולב עם שבילים מסודרים, בין כל הרקפות יש גם המון צבעונים. מקור השם המדעי Tulipa במילה הפרסית טורבאן, שפרושה כובע. מקור השם העברי "צבעוני" במגוון הצבעים הגדול של הזנים התרבותיים. תודה לויקיפדיה על חלק מהמידע. בשבועות האלה קורה קסם קטן ולא מתוקשר מספיק, טוליפים- צבעוניים (

בשעות הראשונות של היום, רגע לפני שהעולם מתעורר באמת- קורה הקסם. האור רך, האוויר קריר (למרות שהיה קפוא) השקט מאפשר לראות ולהרגיש הכול קצת יותר. צילום בזריחה בין שקדיות פורחות הוא חוויה ויזואלית ורגשית שקשה לשחזר בשום שעה אחרת של היום. השקדיות, עם הפריחה הלבנה-ורדרדה שלהן, יוצרות רקע חלומי ועדין במיוחד. בזריחה, כשהשמש עולה נמוך מעל האופק, האור מחליק בין הענפים, מצייר הילות זהובות ומעניק לעור גוונים טבעיים ורכים. זה אור שמחמיא לכולם –ובעיקר מצטלם נפלא. וזה בדיוק מה שהופך את הלו

החורף מביא איתו קסם מיוחד לצילומי משפחה–כזה שלא קיים באף עונה אחרת. האור רך ומלטף, הצבעים עמוקים, והטבע מרגיש חי ונושם. לוקיישנים חורפיים מעניקים לצילומים אופי רגשי, חמים ואותנטי, כזה שמספר סיפור ולא רק מתעד רגע. שדות ירוקים אחרי הגשם, חורשות עם אדמה רטובה ועלים זהובים, חופים דרמטיים עם שמיים אפורים וגלים גבוהים, ואפילו שבילי כורכר בוציים–כל אלה הופכים בחורף לבמה מושלמת לצילום משפחות. הילדים יכולים לרוץ, לקפוץ, להתלכלך קצת, וההורים פשוט להיות שם, יחד. הבוץ, המעילים, המגפיים ו

העץ הבודד בטבע של החורף יש רגעים שקטים במיוחד – כאלה שקורים רק בזריחה. עץ בודד עומד מול האור הראשון של היום, עטוף בערפל דק, כשהאדמה עדיין קרה והאוויר נקי וצלול. זה רגע שבו הכול מאט, והמצלמה לומדת לנשום יחד איתך. צילום עץ בודד בזריחה הוא לא רק עניין של קומפוזיציה, אלא של הקשבה. האור החורפי רך, נמוך, מחליק על הענפים ויוצר ניגוד עדין בין חום לשקט. השמיים נצבעים בגוונים של ורוד, כתום וכחול עמוק, והעץ – יחיד בתוך המרחב – הופך לסיפור של עמידה, שורשים והתמדה. בחורף אין צורך בצבעים צ

החורף במנחת מגידו מביא איתו קסם מיוחד – כזה שאי אפשר לפספס. אחרי הגשמים הראשונים, כשהאדמה עדיין רטובה והבוץ נדבק לנעליים, השדות מתכסים בשטיח של כלניות צבעוניות: אדומות בוערות, ורודות עדינות, סגולות עמוקות ולפעמים גם לבנות נדירות שמרגשות כל פעם מחדש. צילום כלניות בחורף הוא חוויה של ממש. זה לא צילום סטרילי ונקי – זה צילום עם ריח של אדמה, רוח קרירה על הפנים וידיים שמתלכלכות תוך כדי חיפוש הזווית המושלמת. הבוץ אמנם מאתגר, אבל הוא חלק מהסיפור: הוא זה שמדגיש את הצבעים, מעמיק את הירו

בשעות הראשונות של היום, כשהשמש מתחילה לבצבץ מעבר להרי הגליל והגולן, אגמון החולה מתעורר לחיים בצורה הכי קסומה שיש. צילום טבע בזריחה באגמון הוא חוויה שמפעילה את כל החושים – האור הרך, הערפל הדק מעל המים, וקולות הכנפיים של אלפי ציפורים שמתחילות את יומן. הזריחה מעניקה לאגמון צבעים עדינים שלא פוגשים בשום שעה אחרת: גווני ורוד, כתום וזהב משתקפים במים השקטים ויוצרים מראה חלומי. זהו זמן מושלם לצילום נוף רחב, אבל גם לצילומי תקריב של פרטים קטנים – טיפות טל על קנים, השתקפויות של עגורים במ

איך לבחור את הצלמת לאירוע ולבוק בת המצווה שלכם? בחירת צלמת לאירוע או לבוק בת המצווה היא אחת ההחלטות החשובות ביותר בתהליך. \אלו רגעים שלא חוזרים — והצילומים הם הזיכרון שנשאר לתמיד. אז איך יודעים שבחרתם נכון? ראשית, כימיה היא הכול . הצלמת שתבחרו צריכה להיות אדם שהילדה מרגישה איתו בנוח, מישהי שיודעת לפתוח את הלב, להרגיע, להצחיק וליצור אווירה שמאפשרת אותנטיות. כשהתחושה טובה – התמונות פשוט מדברות בעד עצמן. שנית, שימו לב ל סגנון . לכל צלמת יש חתימה משלה: צבעים, תאורה, קומפוזיציה וא

צילום בשלכת ברמת הנדיב – סתיו 2025 לפני מערכת של גשם.. יש קסם ברגעים הקצרים האלה שלפני הגשם. רמת הנדיב, ממש ליד זכרון יעקב, נצבעת בגוונים חמים של כתום, אדום וזהב – והאוויר מקבל ריח של התחלה חדשה. עבורי כצלמת, זו אחת התקופות הכי מרגשות בשנה לצאת החוצה ולתפוס רגעים שנעלמים מהר מדי. בסתיו 2025, השבילים של רמת הנדיב עטופים בשכבת עלים עדינה שמתפצחת מתחת לנעליים. קרני השמש המתחלפות, הנמוכות, מחמיאות לטקסטורות של העצים והעלים ומייצרות הזדמנויות מושלמות לצילומי פורטרט טבעיים וגם לציל

יום אחרון לטיול: רומא. אתמול אחר הצהריים הגענו מהרכבת בפירנצה לרכבת רומא טרמיני, כמה אנשים היו וחיכו לאובר, או למונית.. אחרי עיכוב הרכבת בשעה וחצי אם לא יותר בגלל עבודות במסילה, מי אמר שרק רכבת ישראל מתעכבת? הביאו לנו מים, ושקית עם פיצוחים. בתחנת הרכבת של רומא באתי להזמין אובר וברגע האחרון, איזה נהג בלי שיניים לקח את המזוודה של אמא והצעיד אותנו 3 רחובות עד לאוטו שלו.. אוטו צ׳אקמייקה כולו דפוק ושבור מכל מקום.. הדלת שליד הנהג, איפה שישבתי חורקת ושבורה מכל מקום. פחדתי שהדלת תיטר

היום האחרון בפירנצה: שיעור עם שף איך להכין פסטה בפירנצה, האמת שזו הייתה גולת הכותרת של הטיול, חיכינו לזה כל השבוע והיה שווה ללכלך את הידיים בבצק. אז איך לעשות בצק מעולה לפסטה? עפ״י השף דויד רוזאטי האיטלקי Chef David Rosati Cooking class of Pasta at Florence: שלב ראשון, ללוש את הבצק עם 2 ביצים. שלב שני להוסיף את המרכיב הסודי: סימולינה קמח מיוחד שלב שלישי אחרי הלישה, לחתוך את הבצק לשלושה חלקים. חלק 1: טורטליני חלק 2: רביולי חלק 3: פפרדלה היינו 20 איש בסדנה, מכל מיני מקומות בעול

טוסקנה ופירנצה: היום הרביעי, יום ד׳ 22.10.25 הבוקר התחיל גשום, הלכנו ברגל, במשך 25 דק׳ כמעט איחרנו לנקודת המפגש כאשר ברגע האחרון חברנו לזוג שגם התבלבלו בדרך, חזרנו על עקבותינו ליד טירה והגענו לנקודת המפגש, בדרך ראיתי גרפיטי על הקירות פרו פלשתינים, מזל שיצאנו מספיק מוקדם ככה שגם 25 דק הליכה הספיקה לנו להגיע בזמן. שילמנו על הטיול, נסענו באוטובוס לתוך טוסקנה, בין הסיבובים והעליות לכרם, כמעט הקאתי.. בין הכרמים והאחוזות היה בית קטן בערבה, ששם היה כל המרתף יינות, עם כל החביות. ואז

פירנצה: היום השלישי 21.10.25 יום ג׳ היום הבוקר קמנו סביב 6:10, הלכנו לאכול ארוחת בוקר במלון, בחדר במלון ראינו טלויזיה וכל הערוצים באיטלקית, אם ״בית קטן בערבה״, ״קולומבו״, ״רצח במשיכת קולמוס״, ״החץ״, ״סופרגירל״ וכו׳ הכל מדובב לאיטלקית, מתוך 280 ערוצים ערוץ 1 בצרפתית ב8:00 טיילנו ברגל, לא נסענו לאף מקום רחוק. הלכנו לתחנת רכבת אלמאני, חצינו אותה.. Alamanni - Stazione Santa Maria Novella ומהרכבת המשכנו ללכת עד שהגענו למרכז השוק העירוני, שוק אוכל ובגדים. ירד הרבה גשם, ונעלתי נעליי

פירנצה: היום השני יום שני 20.10.25 21:45 קמתי מאוד מוקדם כי הלכנו לישון ב20:30.. קמתי ב5:15 חיכינו עד 7:00 וירדנו לקומת הלובי, לארוחת הבוקר, שלטעמי הייתה ממש סבירה ולא יותר מכך. אז הגענו לגולת הכותרת של הבוקר ב7:30 עלינו לחדר, והתחילה הזריחה, צילמתי אותה בטלפון ובמצלמה, נהניתי מכל רגע למרות הקור המקפיא, ותוך כמה דק׳ מהרגע שהצטלמנו החל לרדת גשם. קודם כל שכחתי להגיד, בקשר לבלוג של אתמול, שאני לא מבינה איך שכחתי לספר על הקרים די קופי Cream di Caffe הדבר הכי טעים שטעמתי שקשור לקפ